כבר שבועות שאני מסתובבת סהרורית, מחפשת את עצמי.
נעה בין שיתוק מוחלט לעשייה לא מאוזנת- תורמת, מבשלת, ישנה, בוכה, שותקת.
מגששת את הדרך לתפקד, להיות רגע איפשהו, למצוא קרקע יציבה, רגע של שקט, מרחב של נחמה.
בימים כל כך מוטרפים שהאדמה רועדת, כשאני לא יודעת מה יהיה מחר או בעוד שעה ולא ברור איפה הדברים מתחילים ואיפה הם נגמרים.
החלטתי לחפש לעצמי קצה חוט, משהו להיאחז בו, אבן דרך רק לעכשיו. סיבה לקום בבוקר.
נעה בין שיתוק מוחלט לעשייה לא מאוזנת- תורמת, מבשלת, ישנה, בוכה, שותקת.
מגששת את הדרך לתפקד, להיות רגע איפשהו, למצוא קרקע יציבה, רגע של שקט, מרחב של נחמה.
בימים כל כך מוטרפים שהאדמה רועדת, כשאני לא יודעת מה יהיה מחר או בעוד שעה ולא ברור איפה הדברים מתחילים ואיפה הם נגמרים.
החלטתי לחפש לעצמי קצה חוט, משהו להיאחז בו, אבן דרך רק לעכשיו. סיבה לקום בבוקר.
אוספת רגעים
יש לי צורך בלתי מושג להיות בכל מקום כל הזמן: להיות בחמ"ל של הבישולים, בטלפונים עם כל האנשים שאני אוהבת, לשמור על הילדים של השכנות שבעליהן במילואים, להיות הכל.
לפעמים מרוב שאני רוצה את הכל אני לא עושה כלום, קפואה.
הקיפאון הזה מכניס אותי למעגל של אשמה שאני פה אבל רוצה להיות שם. את האשמה החלטתי להחליף בעשייה, אפילו קטנה. כל דבר שאני עושה אני רואה מה כן. סיר אחד, שיחת טלפון, חיבוק- מה שאפשר.
אני אוספת את הרגעים האלו ומתמלאת לרגעים נוספים.
לפעמים מרוב שאני רוצה את הכל אני לא עושה כלום, קפואה.
הקיפאון הזה מכניס אותי למעגל של אשמה שאני פה אבל רוצה להיות שם. את האשמה החלטתי להחליף בעשייה, אפילו קטנה. כל דבר שאני עושה אני רואה מה כן. סיר אחד, שיחת טלפון, חיבוק- מה שאפשר.
אני אוספת את הרגעים האלו ומתמלאת לרגעים נוספים.
אני בוחרת לעצמי יעד של אחד ביום, רק אחד. זה יכול להיות יעד קטן או גדול, תלוי איפה אני נמצאת כרגע.
עדיף להיות נאמנה לעצמי ולכוחות שלי עכשיו מאשר להישחק עד כלות.
זה יכול להיות אחד עבור עצמי, זה יכול להיות אחד עבור אחרים והכי טוב זה גם וגם (אם אפשר)
רעיונות לאחד ביום לאחרים:
לעשות סדר בארון ולתרום בגדים/כלים/ מצעים…
לבשל סיר (אחד) לחיילים או למשפחות מפונות
להתקשר למישהי/ מישהו שעלול להיות מפוחד או בודד
לקפוץ לשכנה עם ילדים קטנים ולאוורר אותה קצת
לנחם אבלים- גם אם אנחנו לא מכירים אותם ומבקשים להגיע
להעניק מתוך הידע שלי לאחרים: הרצאה פתוחה/ שיעור של פעילות גופנית/ טיפול בהתנדבות….
עדיף להיות נאמנה לעצמי ולכוחות שלי עכשיו מאשר להישחק עד כלות.
זה יכול להיות אחד עבור עצמי, זה יכול להיות אחד עבור אחרים והכי טוב זה גם וגם (אם אפשר)
רעיונות לאחד ביום לאחרים:
לעשות סדר בארון ולתרום בגדים/כלים/ מצעים…
לבשל סיר (אחד) לחיילים או למשפחות מפונות
להתקשר למישהי/ מישהו שעלול להיות מפוחד או בודד
לקפוץ לשכנה עם ילדים קטנים ולאוורר אותה קצת
לנחם אבלים- גם אם אנחנו לא מכירים אותם ומבקשים להגיע
להעניק מתוך הידע שלי לאחרים: הרצאה פתוחה/ שיעור של פעילות גופנית/ טיפול בהתנדבות….
רעיונות לאחד ביום לעצמי:
לצאת להליכה
לפגוש חברה לקפה
לשמוע מוזיקה
לצפות בפרק של סדרה
ללכת לשיעור יוגה/פילאטיס….
רגע של טיפוח- ציפורניים/ מספרה/ טיפול פנים….
לצאת להליכה
לפגוש חברה לקפה
לשמוע מוזיקה
לצפות בפרק של סדרה
ללכת לשיעור יוגה/פילאטיס….
רגע של טיפוח- ציפורניים/ מספרה/ טיפול פנים….
לחזק את עצמי זה לחדש את הכוחות שלי כדי להיות חזקה עבור כולם.
מקסימום אצליח שניים או יותר, כל יום ומה שאני מצליחה.
יש ימים שאני פעילה ואקטיבית ומרגישה המון משמעות, יש ימים שאני לא מצליחה לתפקד ויש ימים שקורה משהו בין לבין.
אני מזכירה לעצמי כל פעם שמחר יום חדש.
אקום שוב בבוקר, אתלבש, ארכיב לעצמי סדר יום, אבחר אחד ביום ואצא לדרך.
מקסימום אצליח שניים או יותר, כל יום ומה שאני מצליחה.
יש ימים שאני פעילה ואקטיבית ומרגישה המון משמעות, יש ימים שאני לא מצליחה לתפקד ויש ימים שקורה משהו בין לבין.
אני מזכירה לעצמי כל פעם שמחר יום חדש.
אקום שוב בבוקר, אתלבש, ארכיב לעצמי סדר יום, אבחר אחד ביום ואצא לדרך.
זאת התקופה עכשיו, זה לא תמיד יהיה ככה.
יש לי הרבה קולות בראש, קולות של פחד ואימה וקולות של אופטימיות ותקווה, שניהם מנהלים אצלי מאבק של מי צועק יותר חזק, מי משתלט עלי, איפה נמצאת תשומת הלב שלי.
אני שומרת על ערנות ומודעות לכל הקולות שבתוכי, נותנת לגיטימציה לכולם ובאותה נשימה בכל פעם מחדש בוחרת למי אני מעניקה את השליטה, מי יהיה הקול החזק יותר
אני שומרת על ערנות ומודעות לכל הקולות שבתוכי, נותנת לגיטימציה לכולם ובאותה נשימה בכל פעם מחדש בוחרת למי אני מעניקה את השליטה, מי יהיה הקול החזק יותר
יש סיפור מקסים שמאוד מחובר לזה, כתבתי עליו בפוסט מאכילה זאבים
ועוד משהו קטן שאני תמיד מזכירה לעצמי במיוחד בתקופות של הישרדות, הכי חשוב להתחיל מהתחלה- מהבסיס. לדאוג לאוכל, שינה ופעילות גופנית. אלו הם העוגנים של היציבות, משם אפשר לצמוח.
אני חושבת שהמסר שאני הכי רוצה להעביר הוא שעכשיו הכל כל כך קשה וכל מה שאנחנו מרגישות הוא הגיוני. שיש פער בין מה שהיינו רוצות להיות ובין מה שאנחנו מצליחות.
מתוך חמלה ואהבה, בכל רגע יש לנו הזדמנות חדשה לעשות משהו קצת אחר, לשנות, לדייק.
אנחנו נעבור את זה, ביחד.
מתוך חמלה ואהבה, בכל רגע יש לנו הזדמנות חדשה לעשות משהו קצת אחר, לשנות, לדייק.
אנחנו נעבור את זה, ביחד.
תגובות בעיניים טובות
תודה על העיצה הטובה לתרגל חמלה לעצמינו.
בהודיה על המילים שלך ועל זה שהצלחת בכתיבה שלך לפגוש את הלב שלי.
אחרי שכתבת כל כך יפה על מה שעובר עלי ועל עוד הרבה אנשים זה בטוח אין הרבה מה להוסיף רק שהלב כואב מאוד ושכל מה שקרה לא נראה אמיתי קשה לתאר רוע כזה אני מאחלת שנהיה מאוחדים לא רק במצבים קשים כאלה אלה גם אחרי זה